רביבו ואח' נ' אילנות-אמריקה (ישראל) בע"מ
|
ת"א בית משפט השלום רמלה |
38526-11-10
22.7.2011 |
|
בפני : זכריה ימיני |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. יוסף רביבו 2. שולמית רביבו |
: אילנות-אמריקה (ישראל) בע"מ |
| פסק-דין | |
פסק דין
בהתאם להסכמת הצדדים, ניתן פסק הדין לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט.
הנתבעת חברה קבלנית לבנין.
ביום 18.7.11 מסרה הנתבעת לתובעים דף מידע אודות בנין מגורים שהיה בכוונתה לבנות בעיר חולון. בדף המידע נכתב כי המועד המשוער של סיום הבנייה הוא חודש נובמבר 2007. במסמך זה לא היה כל זכר לעובדה שהנתבעת טרם קיבלה היתר בנייה לבניית הבניין.
ביום 31.7.06 חתמו הצדדים על התחייבות לרכישת דירה, בה נקבעה הדירה אותה התחייבו התובעים לרכוש מהנתבעת ונקבעו מועדי תשלום. מועד המסירה לא נקבע, אך ברור היה לתובעים לאור המצג שנעשה בדף המידע שהמועד המשוער לסיום הבנייה הוא חודש 11/07, כי מועד המסירה יהיה בסמוך לחודש 11/07. גם בכתב ההתחייבות שעליו חתמו שני הצדדים לא גילתה הנתבעת כי טרם קיבלה היתר בנייה לבניית הבניין.
ביום 28.8.06 נחתם חוזה המכר בין הצדדים במשרד ב"כ הנתבעת. לטענת התובעים, ב"כ הנתבעת לא הבהירה להם כי טרם התקבל היתר בנייה, למרות שדבר זה נרשם בחוזה בפירוש. מועד מסירת הדירה נקבע לאחר 21 חודשים ממועד קבלת היתר הבנייה. כן נדרשו התובעים לשלם לתובעת חלק ניכר מהתמורה ללא הבטחת התשלומים כדין, כאשר כספים אלו הופקדו בידי ב"כ הנתבעת. לטענת התובעים, הם התייצבו לחתימה על החוזה ללא עו"ד, וב"כ הנתבעת לא הודיעה להם כי הנתבעת טרם קיבלה היתר בנייה ולא הסבירה להם את משמעות אי קבלת ההיתר.
כתוצאה מאי קבלת היתר הבנייה לא יכלו התובעים לקבל משכנתא מבנק למשכנתאות לצורך מימון חלק מתמורת הדירה. בגין כך דרשה מהם הנתבעת לשלם הפרשי הצמדה ורבית.
התובעים מכרו את דירתם לצורך מימון חלק הארי של הדירה שרכשו מאת הנתבעת. כתוצאה ממסירת הדירה באיחור ניכר מחודש 11/07, נאלצו התובעים לשכור דירה למגוריהם.
התובעים תובעים מאת הנתבעת את השבת הכספים ששילמו כהפרשי הצמדה ורבית, פיצויים עבור שכירת הדירה למגוריהם לאחר מסירת הדירה לרוכשי דירתם ופיצויים בגין עגמת נפש בסכום כולל של 100,084 ₪.
טענתה הראשית של הנתבעת היא שהתובעים יכלו לבטל את החוזה, ומשלא ביטלו את החוזה, משמע שהסכימו לכל האמור בו.
הצדדים הסכימו למתן פס"ד על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט. סבור אני שטוב עשתה הנתבעת שהסכימה לכך, שכן חסכה מעצמה ביקורת נוקבת. אילו הייתה הנתבעת עומדת על ניהול ההליך, היה עלי להתייחס לסעיפים 12, 15 ו-39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, לחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), תשל"ה-1974 ולהתנהגות באי כוח הנתבעת וחובותיהם כלפי התובעים בשלב של החתמת התובעים על חוזה המכר.
לאחר שקראתי את כתב התביעה, כתב ההגנה וסיכומי הצדדים, סבור אני שעל הנתבעת לשלם לתובעים את הסך 65,000 ₪.
אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, כדלקמן:
את הסך 65,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל;
את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל;
שכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.
ניתן היום, כ' תמוז תשע"א, 22 יולי 2011, בהעדר הצדדים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|